6
8
25
25
הגדרות הסטופר שלך
שלב 1:
בחר בכיוון ההרצה: סטופר - קדימה, או טיימר - אחורה
שלב 2:

ביכולתך להגדיר את כל האפשרויות ידנית

או לחילופין לבחור בתבניות מוכנות.

שלב 3:
הגדרות ידניות:
 
 
מספר פרקים / מקבצים:
מספר דקות לפרק / מקבץ:
 
מספר פרק
3
שניות
4
3
דקות
2
1
יציאה
 
הרשמה:
שם פרטי
שם משפחה
שם משתמש
טלפון
כתובת Email
אזור מגורים
אישור התקנון
ss

משתמש יקר,

נא הזן את כתובת המייל שאיתה נרשמת

וסיסמא חדשה תישלח אליך, אנו ממליצים לשנות

את הסיסמא מיד עם ההתחברות, לסיסמא נוחה וקלה יותר.

 

כתובת דואר אלקטרוני
שלום:
על מנת להצטרף חינם לאחת (או יותר) מקבוצות המיקוד, כל שעליך לעשות הוא לבחור לאיזו קבוצה אתה מעוניין להצטרף
יש לסמן קבוצה אחת לפחות
חשיבה כמותית
חשיבה מילולית
אנגלית
ברצוני לקבל מידע על ספרי פסיכומטרי חדשים שהושקו


איך לומדים לבד?

בבואך לתכנן את הלמידה העצמית, ישנם ארבעה אלמנטים מרכזיים עליהם יש לשים דגש:

  • חומרי לימוד
  • הכנה מקדימה
  • תהליך הלימוד עצמו (בניית תוכנית לימודים)
  • התנהלות במרתון ופתרון סימולציות

 

חומרי לימוד - ספרי פסיכומטרי ללימוד לבד

לפני שתתחיל בתהליך הלמידה, וודא שעומדת לרשותך כמות ספרי פסיכומטרי גדולה ומקיפה ככל שניתן. ככלל בעולם הפסיכומטרי ישנם שני סוגים של ספרי פסיכומטרי:

 

ספרי קורס פסיכומטרי - ספרים אלה, הם ספרי הלימוד שמכוני הפסיכומטרי מחלקים לתלמידים הלומדים בקורס. שלספרים אלה יתרונות וחסרונות עבורך, התלמיד שבחר ללמוד לבד:

יתרונות

  • לרוב ניתן "להשיג" את הספרים הללו ללא תשלום (דרך חברים/משפחה/מכרים שעשו קורס בעבר או דרך לוחות מסירה/מכירה כגון: yad2 או אגורה).
  • ספרי קורס פסיכומטרי בדר"כ מכילים חומר תרגול רב ויחסית עדכני (אם כי רמת העדכון בהחלט משתנה ממכון למכון).

 

חסרונות

  • החסרון המרכזי של ספרים אלה הוא בכך שהם לא נועדו להיות ספרי לימוד, אלא ספרי תרגול. הם נועדו לשמש תלמידים שנמצאים במסגרת קורס, תלמידים שיושבים בשיעור ומקשיבים למורה והולכים הביתה בעיקר לתרגל. על כן, רוב הספרים של קורס פסיכומטרי הם: לא מפורטים מספיק, חסרים בהם הסברים ודוגמאות מודרכות, הם מכילים פתרונות המבוססים על החומר שנלמד בקורס ("טריקים" כאלה ואחרים שמי שלא לומד בקורס לא יבין את משמעותם).
  • חלק מספרי הקורסים לא עדכניים בעליל, ישנם מכוני פסיכומטרי שמרשים לעצמם לעדכן את ספרי הלימוד שלהם אחת ל-7-5 שנים! ציניים במיוחד הם מכוני הפסיכומטרי שמשנים רק את הכריכה ומכריזים שהם השיקו "ספר חדש".

 

ספרים ללימוד עצמי - ראשית, למען הגילוי הנאות, נציין כי אנו בפוקוס פסיכומטרי, מספקים, מעבר לקבוצות למידה ושיעורים פרטיים לפסיכומטרי, גם מערך שלם של ספרי פסיכומטרי ללימוד עצמי. עם זאת, ננסה לסקור בצורה אובייקטיבית ככל שניתן, את יתרונותיהם וחסרונותיהם של ספרי הלימוד העצמי בכלליות.  

 

יתרונות

  • היתרון המרכזי של הספרים ללימוד עצמי, הוא בכך שהם נועדו לתלמידים שלומדים לבד, ועל כן הם מלאים בדוגמאות מפורטות, הסברים מלמדים ובעיקר אינם מתבססים על "שפה משותפת" או היכרות של הקורא עם "שיטות" או "טריקים" שנלמדים במסגרת קורס כלשהו.
  • לרוב, ספרים ללימוד עצמי יהיו עדכניים מאוד, אם בחרת ללמוד עם ספר ללימוד עצמי וודא שהוא עדכני ככל שניתן.
  • ספרי לימוד עצמי, לפחות הטובים שביניהם, הם ספרים שמכילים מאות תרגילים ודוגמאות לכל נושא בבחינה, זאת בעוד ספרי קורס פסיכומטרי יכילו בדר"כ כמה עשרות תרגילים בלבד לכל נושא.
להמשך קריאה...

 

חסרונות

  • החסרון המרכזי של ספרים ללימוד עצמי הוא המחיר. מחירה של ערכה ללימוד עצמי לפסיכומטרי, נע בין 700 ל-1,400 שקלים (תלוי בכמות הספרים, כמות העמודים, איכות ההדפסה, איכות החומר ועוד).
  • רוב ערכות הספרים ללימוד עצמי אינן מכילות ספרים ומערכים נלווים כגון: ספרי מרתון וכדומה. על אף שכאשר כמות התרגול בספרים עצמם מספקת, אותם "ספרי מרתון" הופכים להיות מיותרים.

 

באילו ספרים כדאי להצטייד?

מומלץ להצטייד בספרים משני הסוגים – גם ספרי קורס וגם ספרים ללימוד עצמי.

את ספרי הקורס מומלץ לנצל לתרגול נוסף (שכן כאמור, עלותם מזערית אם בכלל) ולתרגול של נושאים בהם אתה מרגיש חזק ולא צריך ללמוד מחדש, ואילו את הספרים ללמידה עצמית מומלץ לרכוש בהתאם לצרכים – אם החלטת שאתה צריך ללמוד "מאפס" את הנושאים הבאים: היגיון, גיאומטריה, גרפים ואחוזים, מומלץ לרכוש ספרים ללמידה עצמית בנושאים הללו בלבד.

מומלץ להימנע, ככל שניתן, מרכישה של "ערכות שלמות" אשר מכילות חלקים ונושאים שאינם נדרשים עבורך, אלא לנסות ולברור את הספרים כך שיהיו לך הרבה ספרים העוסקים בנקודות התורפה הפסיכומטריות שלך, וכמות סבירה של ספרים העוסקים בנקודות החוזק.

 

נסכם ונאמר כי על אף שבכל הנוגע לחומר לימוד – כל המרבה, הרי זה משובח! , חשוב לברור את חומרי הלימוד ולנסות לעבוד רק עם חומרי לימוד איכותיים, מאתגרים ועדכניים.

 

הכנה מקדימה

על פי נהלי המרכז הארצי לבחינות והערכה, לא ניתן לגשת לשתי מבחני פסיכומטרי סמוכים. עובדה זו כופה על כל תלמיד "תקופת צינון" של מועד, בין בחינה אחת לשנייה. כך שתלמיד שניגש לבחינה היום, יוכל לגשת לבחינה הבאה רק בעוד כחצי שנה.

אם הציון הפסיכומטרי לא הספיק לך, ואתה מתעתד לגשת לבחינה שוב, "תקופת הצינון" היא תקופה נהדרת עבורך. מדובר בתקופה בה תוכל לבצע הכנה מקדימה ויסודית, באמצעותה תגיע ללמידה עצמה במצב מיטבי.

 

מהי הכנה מקדימה לפסיכומטרי, ואיך עושים אותה לבד?

הכנה מקדימה, משמעותה טיפול נקודתי וממוקד בנושאים חלשים במיוחד ובנושאים שלהם דרוש זמן רב כדי להשתפר, למשל: שלל נושאי האנגלית, הבנת הנקרא והשלמת משפטים במילולית, גיאומטריה בכמותית ועוד).

 

כיצד מבצעים הכנה מקדימה בצורה איכותית?

  • שלב ראשון – תמונת מצב: לפני שתחליט מה, כמה ואיך ללמוד במהלך ההכנה המקדימה, עליך לקבל תמונה כללית אודות השליטה שלך בחומר. לשם כך, נמליץ בשלב הראשון להוריד ולפתור שתי סימולציות פסיכומטרי של המרכז הארצי לבחינות והערכה. את תוצאות הבחינה אתה מוזמן להזין למערכת חישוב הציון שלנו, כאן באתר, על מנת לקבל דו"ח ניתוח בחינה מפורט ביותר. לאחר שהזנת את הבחינה וקיבלת ניתוח מעמיק של תוצאותיה, עבור לשלב השני.

 

  • שלב שני – מיפוי נקודות תורפה פסיכומטריות: לאחר הזנת וניתוח הבחינות, עבור על תוצאות הבחינה ונסה למפות אילו 3 – 4  נושאי ליבה מהווים עבורך נקודות תורפה. נגדיר נושאי ליבה כ – נושאים מרכזיים בבחינה אשר השליטה שלך בהם אינה משביעה רצון. להלן מספר דוגמאות לנושאי ליבה, כפי שאנחנו מגדירים אותם: גיאומטריה, גרפים, היגיון, הבנת הנקרא, אנגלית.

 

  • שלב שלישי – בניית לו"ז למידה להכנה מקדימה: אמנם בשלב זה עדיין לא התחיל תהליך הלמידה הקדחתני (אותו תתחיל כחודשיים לפני המבחן), אך אין זה אומר שנכון עבורך "למרוח" את הזמן. מומלץ לבנות לו"ז יומי, בו תקדיש מספר שעות (4-2 שעות) ללימוד הנושאים אותם מיפית כנקודות תורפה (נושאי ליבה). הדגש המרכזי הוא לא באופן בניית הלו"ז אלא בעצם בנייתו, אם תבנה לו"ז, משמע – תבצע עבודת הכנה טובה ; אם לא תבנה – כנראה שלא תבצע עבודת הכנה כלל (מלבד אולי עבודת פייסבוק, השלמת שעות שינה וכדומה).

 

תוכנית למידה

תוכנית הלמידה היא הנדבך העיקרי והחשוב ביותר בתהליך הלמידה לבד.

כפי שוודאי כבר הבנת, לא ניתן ללמוד (בטח לא בצורה אפקטיבית) מבלי לתכנן מה, מתי, כמה ואיך לומדים. בניית תוכנית הלמידה כוללת מספר שלבים:

שלב ראשון – מיפוי הנושאים: לפני שתבנה תוכנית למידה, נמליץ לך לעבור על רשימת הנושאים השונים בפסיכומטרי, ולחלק אותם לקבוצות הבאות (לנוחיותך – רשימת כלל הנושאים במבחן הפסיכומטרי):

  1. שליטה מלאה – נושאים אלה הם נושאים אותם אתה יודע מ-א' ועד ת', ואתה מרגיש שאינך צריך ללמוד אותם שוב אלא רק לתרגל.
  2. שליטה חלקית – נושאים אלה הם נושאים שאתה זוכר מהבחינה הקודמת, ושרמת השליטה שלך בהם היא טובה אך לא מושלמת. את הנושאים הללו תלמד מחדש בצורה ממוקדת.
  3. שליטה מועטה – נושאים אלה הם אותם נושאים שזיהית כנקודות תורפה במהלך ההכנה המקדימה וניתוח הבחינות שביצעת. ייתכן וחלק מהנושאים הללו הם נושאים כלליים, כמו אנגלית או אלגברה או נושאים ממוקדים כמו: אחוזים, חזקות וכו'.

 

שלב שני – בניית הלו"ז: בשלב זה תבנה לעצמך לו"ז למידה יומי, החל מהיום בו החלטת להתחיל ללמוד (כחודשיים-חודשיים וחצי לפני הבחינה) ועד יום הבחינה עצמו.

תוכנית למידה טובה היא כזו בה כל הזמן נלמד חומר חדש, ובמקביל נשמרת השליטה בנושאים שכבר נלמדו. להלן דגשים עיקריים לבניית הלו"ז:

  1. ללמוד בכל שבוע לכל היותר שני נושאים חדשים
  2. לוודא כי כל יום בנוי משלוש אבני היסוד הללו:
  • לימוד נושא חדש או תרגול איטנסיבי של הנושא האחרון שלמדת
  • תרגול מצומצם יותר, של שניים – שלושה נושאים שכבר למדת. תרגול זה הוא חזרה שנועדה לשמר יכולות באותם נושאים
  • פק"ל משימות יומי קבוע – תבנה לעצמך סט של משימות שעליהן תחזור בכל יום, חשוב להקפיד להכניס לפק"ל, משימות הדורשות תרגול ארוך טווח, לדוגמה: מקבץ השלמת משפטים, 2 גרפים, 2 קטעי הבנת הנקרא וכדומה
  1. אל תבנה את הלו"ז ממעוף הציפור, אלא נסה להקפיד על פירוט ככל שניתן. לדוגמה: במקום לרשום – יום שני תרגול חזקות בין 12:00 ל-15:00, רשום – יום שני תרגול חזקות בין 12:00 ל-15:00 עמודים 195-180בספר  X, עמודים 212-200 בספר  Y וכך הלאה
  2. הקדש בכל שבוע לפחות חצי יום למנוחה ו"טעינת מצברים", מוטיבציית יתר היא מעולה, אך לא במחיר של שחיקה ועייפות מצטברת, שיכולות לפגוע בתהליך הלמידה דווקא ברגעים הקריטיים
  3. הקפד על ימי למידה הגיוניים וישימים, בנייה של ימי למידה עמוסים בני 12 – 13 שעות היא נחמדה אך לא ישימה במיוחד. יום למידה מספק וממצה, הוא יום למידה שאורכו 6 – 7 שעות למידה נטו (בניכוי-פייסבוק, SMS, טלפונים, מיילים וכו'). לקראת המבחן עצמו, מומלץ להגביר את שעות הלימוד ולעבור מ-6 – 7 שעות למידה ביום ל-9 – 10 שעות למידה ביום (נטו כמובן)
  4. הקפד לסיים ללמוד את כלל החומר לכל המאוחר שבועיים וחצי – שלושה לפני הבחינה. כך תוכל להקדיש כמה ימים לחזרה כללית על כל החומר ווידוא שלא קיימים פערים מהותיים בנושא כזה או אחר. נמליץ להקדיש 5 – 7 ימים לחזרות והיערכות למרתון. שלושה – ארבעה ימים של תרגול וחזרה על כל החומר, והתעמקות בנקודות שמרגישות חלשות, ועוד 2 – 3 ימים לתרגול של פרקים מלאים, מקבצים מעורבבים של חומר (מקבצי היגיון, אלגברה, גיאומטריה, בעיות ולא: מעגלים, חזקות וכדומה), רק לאחר מכן מומלץ לעבור לסימולציות מלאות
  1. התחל את מרתון הסימולציות כ-12- 14 ימים לפני הבחינה (בהמשך המאמר ישנו פירוט על למידה נכונה במהלך מרתון למידה עצמית)
  2. הקפד על גמישות והתאמת הלו"ז למציאות, אם קרה שסטית מהלו"ז ביום מסוים, חשוב לתקן ולהתאים אותו מהר ככל שניתן. פתיחת פערים גדולים מידי על לו"ז הלמידה, משמעותה נטישת הלו"ז.  

 

בניית תוכנית למידה בכלל ולו"ז למידה בפרט, אינה פעולה פשוטה כלל, בוודאי לא עבור מי שאינו מנוסה בכך. לכן, חשוב להקדיש לכך זמן ומחשבה לא מבוטלים. תכנון יסודי וטוב ובנייה של תוכנית למידה, אמור לקחת כמעט יום שלם.

לכאורה מדובר בבזבוז זמן, אך היום שתשקיע בבנייה חכמה ודקדקנית של תוכנית הלמידה יחסוך לך, במצטבר, ימים שלמים של חיפוש עמודים, ניתוח המצב שלך, חיפוש ספרי לימוד, התלבטות בין נושאים וכדומה.

כמו כן, בניית תוכנית למידה מראש, מאפשרת לך לתכנן את תהליך הלמידה כשאתה שקול, רגוע והגיוני, כך לא תוכל "להתחמק" מביצוע מטלות מסוימות תוך כדי הלימוד רק כי הן "לא נוחות לך" באותו יום.

 

מרתון וסימולציות

זהו, הגעת לישורת האחרונה. חודשיים שלמים השקעת בהכנה מקדימה ועוד חודשיים "נלחמת" על מנת לדבוק בתוכנית הלמידה, והנה הבחינה קרבה – עוד שבועיים ואתה אחרי זה cool מה נותר לך לעשות? לפתור כמה שיותר סימולציות לקראת הבחינה, לא? ממש לא!

סימולציות הן אומנם הנדבך המשמעותי ביותר במרתון, אך פתרון שלהן בלבד אינו מביא לשיפור מקסימלי, על מנת להפיק מהן את המירב יש לנתח אותן ולתחקר את תוצאותיהן.

 

למה צריך לעשות מבחני פסיכומטרי?

  • הסימולציות מספקות את האומדן המדויק ביותר לגבי מצב השליטה שלך בחומר ולגבי הציון העתידי אותו את צפוי לקבל (כמובן שישנן סטיות סטטיסטיות, אך בגדול מבחני המרכז הארצי, בייחוד החדשים, משקפים בצורה די מדויקת את תוצאות המבחן האמיתי)
  • הסימולציות מדמות מבחן פסיכומטרי אמיתי, בכך הן מאפשרות לך לפתח כלים חשובים לא פחות משליטה בחומר, כגון: ניהול זמנים בפרק, סימון באמצעות דף תשובות פסיכומטרי, דילוג על שאלות, אסטרטגיית פתרון לפרק וכו'
  • הסימולציות מקנות ביטחון, שכן לאחר ש"פגשת" את הבחינה 15 – 20 פעמים במהלך המרתון (זו כמות הסימולציות שמומלץ לעשות במהלך המרתון), ה"פגישה" הבאה (האמיתית) תהיה הרבה פחות מאיימת

 

אילו מבחני פסיכומטרי כדאי לעשות?

עולם הפסיכומטרי רווי בסימולציות של מכוני הפסיכומטרי השונים, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, חלקן עדכניות יותר וחלקן פחות. חלק מהמכונים מתהדרים שהסימולציות שלהם קשות במיוחד, ואחרים ששלהם מייצגות בצורה מהימנה את רמת הפסיכומטרי. אנו אומרים בצורה נחרצת – למה לחפש תחליף בשעה שישנן למעלה מ-20 סימולציות נגישות של המרכז הארצי לבחינות והערכה? אין סיבה! לנוחיותך להלן כלל הבחינות שפורסמו על ידי המרכז הארצי – מבחני פסיכומטרי להורדה.

מעבר לעובדה שמבחני הפסיכומטרי שפורסמו על ידי המרכז הארצי הן האומד הטוב ביותר לציון הפסיכומטרי שתקבל במבחן האמיתי, שכן הן מבחן אמיתי. ישנה בעיתיות נוספת, בתרגול סימולציות של מכון פסיכומטרי כזה או אחר, בתור תלמיד, יהיה לך קשה להבחין איזו סימולציה מדמה את המבחן בצורה הטובה ביותר, ובכך יכולה להיגרם לך עוגמת נפש לאור תוצאה "נמוכה" בסימולציה שהיא קשה בצורה לא פרופורציונלית, או אופוריה מיותרת לאור תוצאה "גבוהה" בסימולציה קלה להפליא.

לכן כאמור, נמליץ להימנע או לפחות לצמצם את השימוש בסימולציות שאינן מבחן פסיכומטרי אמיתי שפורסם על ידי המרכז הארצי.

במידה ובכל זאת בחרת לתרגל מבחני פסיכומטרי שאינם של המרכז הארצי, וודא שהן עדכניות ככל שניתן, והימנע לחלוטין מביצוע סימולציות על גבי המחשב, שכן ביצוע סימולציה על גבי מחשב אינה משקפת באמת את המבחן הפסיכומטרי (שנערך כמובן בכתב). כמו כן, היזהר מליפול בפח של שיווק זול, ישנן חברות שמטרתן היחידה (אם כי הלא מוצהרת) היא לשכנע את התלמיד שהוא זקוק לקורס פסיכומטרי ולכן הסימולציות המפורסמות על ידיהן קשות בצורה קיצונית.

 

כמה סימולציות פסיכומטרי כדאי לעשות?

התשובה לכך היא חד משמעית – כמה שיותר, יותר טוב! (במסגרת השפויה כמובן), המלצתנו היא לתרגל כמה שיותר סימולציות, כדי שתגיע לפסיכומטרי לאחר שנחשפת לכמות ומגוון שאלות רחב ככל הניתן.

כמובן, שהמלצה זו היא המלצה כללית, תלמידים שאינם מורגלים לעבוד בעומסים, יעדיפו לתרגל סימולציה אחת כל יומיים בעוד שתלמידים שפורחים תחת עומס יוכלו לעשות אפילו שתי סימולציות ביום. לסיכום – כמות הסימולציות היא בשליטתך, עליך למצוא את האיזון בין הצורך לתרגל כמה שיותר מבחנים, לבין הצורך לא להעמיס על עצמך כמות תרגול שתהיה קשה להכלה.

 

עשיתי סימולציה, מה הלאה?

מעבר לתרגול פסיכומטרי ודימוי של מצב בחינה, הסימולציה מעניקה כלי נוסף, חשוב הרבה יותר והוא – תחקור ויכולת להפיק לקחים. נמליץ לך בחום, בתום כל סימולציה, לבצע תחקור וניתוח מעמיק של הסימולציה ותוצאותיה.

תחקור טוב ויסודי לוקח לא פחות משעתיים – שלוש, במהלכן יש לעבור על כל השאלות בהן טעית ולנסות לפתור אותן שוב.

אם הצלחת – מצוין! אם לא הצלחת, אל "תעגל פינות", התייעץ עם חבר שאל בפורום פסיכומטרי או חפש פתרון באינטרנט. לאחר שהבנת כיצד השאלה נפתרת, נסה להבין למה טעית בפעם הראשונה, ממה נבעה הטעות: פספסת משהו, עשית טעות חישוב, עשית טעות סימון, נגמר לך הזמן או שפשוט לא הבנת את השאלה.

חשוב מאוד להפיק מסקנות כלליות מהטעויות, ולא מסקנות חד ערכיות כגון:

"בשאלות תנועה בהן שואלים כמה זמן תיקח הדרך חזור, חשוב לשים לב ל…"

אלא מסקנות כגון:

" לחזור על בעיות תנועה, בדגש על שאלות של נסיעות הלוך חזור"

בנוגע לתחקור: הדבר החשוב ביותר הוא – אל תהיה עדין עם עצמך!

תתחקר גם שאלות שבהן ניחשת, או פתרת נכון אבל לא היית בטוח בפתרון, ולא רק טעויות "טהורות".

לאחר שניתחת את כל הטעויות והניחושים ברמה פרטנית, נסה להסתכל על המבחן ברמת "מאקרו" ולשאול את עצמך שאלות כלליות יותר:

האם הגעתי לכל השאלות? האם דילגתי על שאלות? האם זה היה נבון מצידי לדלג/לא לדלג? האם אחד הנושאים בפרק "בזבז" לי זמן בצורה חריגה?

לאור התשובות על שאלות אלו הצב לעצמך יעדים לסימולציה הבא, לדוגמה:

"בסימולציה הבאה אני מדלג על כל בעיה מילולית מסוג צירופים, אם לא הבנתי את הנדרש בקריאה הראשונה"  

"בסימולציה הבאה אקפיד להשאיר לפחות ארבע דקות לגרף, גם במחיר של ויתור על שאלות אחרות".

 

תחקור מעמיק של סימולציה, כפי שפירטנו לעיל, מאפשר לך להפיק מהסימולציה ערך מוסף שאין שני לו. תחקורים טובים יכולים לשפר את הציון שלך בעשרות נקודות במהלך השבועיים של המרתון. לאחר תחקור סימולציה, הקדש את שארית היום לתרגול וחזרה על אותם נושאים אשר עלו בתחקור כנושאים בעיתיים.

נציין כי הלקחים שהפקת הם יקרים מפז, אך מעקב אחרי עמידה בהם חשובה לא פחות. לכן, נמליץ לך לרכז את הלקחים שעולים מכל סימולציה לקובץ אחד גדול, עליו תעבור אחת ליום, כך תרענן לעצמך ממה צריך להיזהר ולמה חשוב לשים לב.

 

מקווים שסדרת המאמרים שלנו על למידה עצמית לפסיכומטרי תסייע לך לסדר את תהליך הלמידה ולהתמודד איתו בצורה מיטבית. בכל מקרה, אם את לא חש צורך בעזרה או במסגרת של קורס או מורה, תדבוק בכך ואל תיתן למניפלוציות שיווקיות ומוכרנים למיניהם לשכנע אותך אחרת, הצלחה בלימוד לבד היא אפשרית בהחלט!

בהצלחה…

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ללמוד לבד לפסיכומטרי – יתרונות וחסרונות

למי מתאים ללמוד לבד לפסיכומטרי?